פעולת איבה, או תאונת דרכים? 

חאלד זבידאת נהג באוטובוס אגד בדרכו מחיפה לג'נין. סמוך לעיר ג'נין עלו רעולי פנים על האוטובוס.

רעולי הפנים שלפו סכינים ואיימו להרוג את זבידאת. מתוך בהלה, קפץ זאבידת מהאוטובוס.

רעולי הפנים שרפו את האוטובוס. זבידאת עצמו יצא מהארוע עם חבלה בברך ימין שנגרמה בעת היציאה החפוזה מהאוטובוס.

זבידאת הגיש תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח הסנה אשר ביטחה את האוטובוס בביטוח רכב חובה. הסנה דחתה את התביעה בטענה שנזקיו של זבידאת נגרמו מפעולת איבה ולכן אינם מכוסים בפוליסה לביטוח חובה. חילוקי הדעות בין הצדדים הגיעו להכרעת השופטים ד"ר דן ביין, יגאל גריל ועודד גרשון בבית המשפט המחוזי בחיפה.

"נפגע", על פי הגדרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - שהפוליסה לביטוח חובה באה לכסות את האחריות על פיו - הוא "אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה".

משמע, קובע השופט גריל, החוק קובע חזקה חלוטה ממעטת, שאדם אשר בא במסגרת הגדרת מי שנפגע מפגיעת איבה, איננו בגדר "נפגע" הזכאי לפיצוי תחת פוליסה לביטוח חובה.

השופט גריל דחה את טענת זבידאת כי פגיעתו נגרמה מהירידה מהאוטובוס בעוד שפעולת האיבה של רעולי הפנים לא גרמה לו לשום פגיעה.

לא ניתן להפריד, קובע השופט, בין ההתרחשות שארעה בתוך האוטובוס בהשתתפות זבידאת ורעולי הפנים לבין נפילתו של זבידאת תוך כדי ירידתו מן האוטובוס. נפילתו היתה פועל יוצא מן ההתרחשות שבינו לבין המחבלים בתוך האוטובוס. קיים קשר ברור בין איומיהם של רעולי הפנים לבין בריחתו, קפיצתו ופגיעתו של זבידאת.

למה הדבר דומה? שואל השופט גריל ומשיב, לנהג רכב שצופר להולך רגל המנסה לרדת מן המדרכה. הולך הרגל נבהל מן הצפירה, נופל ונפגע.

ארוע הבהלה נחשב לתאונת דרכים הגם שהולך הרגל לא נפגע מפעולת הנהיגה ופציעתו היא תולדה של הנפילה מחמת בהלה. במקרה שכזה הארוע כולו כמכלול ייחשב לתאונת דרכים. הוא הדין, פוסק השופט, ביחס לפגיעת האיבה בעניינו של זבידאת. מעשי המחבלים ואיומיהם בתוך האוטובוס, המלטות זבידאת מן האוטובוס, נפילתו ופגיעתו - הינם כולם יחד "פגיעת איבה" כמקשה אחת.

בנסיבות אלה קבע השופט, אין מנוס מן המסקנה כי תרופתו של זבידאת אינה כלפי חברת הביטוח הסנה אלא כלפי הביטוח הלאומי בלבד, במסגרת חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה.

למסקנה זו של השופט יגאל גריל הצטרפו פה אחד גם השופטים ד"ר דן ביין ועודד גרשון.

מסמך 367